הייתי גרה במכון כושר. זה התחיל במאמן פרטי ומשנגמר לי הכסף החלטתי שאני לא צריכה אותו נובח עלי ונרשמתי למכון כושר. הייתי מפזרת את הילדים למסגרות ודוּך למכון. 4 עד 5 פעמים בשבוע. זוכרת את עצמי עם הסיגריות עוד אז. סיגריה לפני. סיגריה אחרי. איזה סתוּמה. בקיצור. זה נמשך כמעט שנתיים. עד שיום אחד חליתי ממש. שפעת משהו לפנים. תרתי. ולא שבתי. כמובן שהיו נסיבות שהקשו. כמו הבחור שהציק לי שם. עניינים שדיכאו אותי בחיים האישיים. פשוט. רציתי להרים ידיים. והכי קל היה לקלקל לעצמי בחזית הזאת.
אני שוקלת לחזור. אבל מתה מפחד. כבר שכחתי איך להפעיל את המכונות. שכחתי איזה תרגילים לעשות. מצד שני, ירדתי לעשות שכיבות שמיכה 😂 זהו. זה הפאנץ ליין. התנוונתי לגמרי. שלא נדבר על השאר. ואלה שם, חושבים שהם מאמנים אותך למארינס. לא פחות. אני צריכה להתארגן על עצמי. פאק. זה הולך להיות אכזרי. וגם. יום 1 בלי סיגריות😝
