כשהוא התחיל לדבר על עצמו כבר חסמתי אותו בראש שלי. כי. נו. באמת. גם אני סוכנת במוסד. לפחות. באתי לחסום אותו בכל הפלטרפורמות והוא הצליח להגניב קישור שמוודא שכל מה שנאמר - אמת לאמיתה. קצת פסיכי. אבל לכי תתווכחי עם עובדות. יצאנו לדייט. בא לאסוף אותי. נראה אפילו יותר טוב במציאות. דייט - מושלם. פתח דלתות. שילם על ארוחת הערב. פלירטט עם המלצרית. ואז לקח אותי ״להפתעה״ שהכין מבעוד מועד. אמר שלוקח אותי לאכול קינוח. והפתיע בכרטיסים לקונצרט. נשמטה לי הלסת. לא ציפיתי. באיזשהו שלב בקונצרט, בחושך, הוא לקחת היד שלי, הגיף את השרוול, לקח את היד שלו והעביר אותה על הצוואר והעורף שלו ומרח עם היד שלו על היד שלי. כשתתגעגעי אלי אחר כך, תוכלי להריח את הריח שלי על היד. מה?!????? 😆😍
אחכ צעדנו קצת והחלפנו סיפורי חיים. ואחרי שבילינו 7 שעות ביחד מתחילת הדייט, הוא שאל אם הוא יכול לנשק אותי.
הצילו 😂
ציפיתי שלא לשמוע ממנו. כי בשביל מה לצפות למשהו מהטינדר הארור הזה. ואם כבר יבוא לך מישהו, הוא יהיה נוֹכל. פסיכי. לא שפוי/לא אפוי.
אז אני אחכה עוד קצת להתבדות. מקווה שזה יבוא לפני שאתבזה.
זהו.