לפני 3 שבועות. 29 בספטמבר 2024 בשעה 22:17
מה שאני בד״כ לא לוקחת בחשבון, עם כל הנסיונות האלה להיות יותר מעורבבת, פעילה, בתנועה, בעשיה - הוא העובדה שכשזה לא זה, מגיע הדאון. כי כל מה שמוציא אותך מאזור הנוחות - בין אם הוא מצליח או לא, דורש הסתגלות. אז בינתיים הכל מתפרק לו בשלווה. ה כ ל. בבת אחת.
אני לא יודעת מה עובר עלי. פחות או יותר אני זומבי. בא לי למות. אני לא יודעת אם אלה ההורמונים (והם בשיא). או החגים שמתעתדים עלינו. או הילדים שגדלים מהר מדי. או אני שזקנה כבר. מזג האוויר שבכלל לא משחק לפי הכללים. השפעת שאיך בכלל אפשרי שעוד לא התגברתי עליה. וואי. קשה לי. ומגעיל לי. ומלוכלך לי. ומבולבל לי. אני בקושי זזה. בקושי נושמת. זה לא ירידת מתח. מרגישה שהוציאו לי את התקע מהחשמל.
שום דבר לא נכון. שום דבר לא מנחם.