מילים.
אני לא יודעת מי אני ואיך קוראים לי. אני לא ישנה. המוח שלי - נגדי. כפול מאתיים. אני חושבת שאני עושה את זה בכוונה. שלא במודע. אבל במודעות מוחלטת. בכל מקרה. המחזור שלי - הגיע. בזמן. גם אחרי שנטלתי את הגלולה של היום שאחרי. שלאחריה - לא דיממתי. וזה הטריד את מנוחתי עד מאוד. ואמנם לא דיממתי - אבל בהחלט עורבבתי באלימות ששמורה במיוחד לשינויים הורמונליים. וכל הקרוסלה הזו הובילה אותי למחזור. שבא - איך לא - בזמן. Ура
לא יכולתי יותר להתעלם מההודעות שלו. ימים ברצף. נזכרתי בקטנוניות הילדותית הרעילה שבה נטיתי לנהוג. לחסימות. להעלמויות וההתעלמויות משום מקום והגעתי למסקנה שזה לא הולם אותי יותר. ואחרי כל הערבובים שהמוח שלי מעכל בשבועות האחרונים, הוא בהחלט הערבוב הכי טוב.
כל כך טוב, שהצלחתי לכתוב. 37 מילים מזויינות.
אחרי. המון. זמן. שלא.
וגם. מצאתי תמונות שלנו מלפני שלוש שנים. במלון הרגיל. ״תמונות״. תמונות של הגוף שלנו. אחד על השני. ומשהו בהן הרגיש - מיוחד. ואמנם המוח שלי לא מתפקד - אני זוכרת את היום הזה במלון. והוא. היה. מושלם.
ביי.