מקבלת הודעה שהכי לא ציפית לה בעולם.
ממר פורשה. מה הפאקינג קשר. יצאנו איזה שישה שבועות ולא יכולתי להחליט אם הוא על אמת או שהוא מנסה לתמרן אותי. וכשאני מרגישה שמנסים לתמרן אותי - אני פשוט לא שם. אחרי שישה שבועות בהם הייתי בחוסר וודאות אם נשאר או נוסע לארץ אחרת לעסקים הוא התקשר לומר לי שיכול להיות שהוא צריך לנסוע עכשיו לחצי שנה או שנה לארץ אחרת. לקצר סיפור ארוך - כמובן שנעצבתי ולא ידעתי מה לעשות עם המידע הזה. במיוחד שרק התחלנו לצאת. סיימנו את שיחת הטלפון בזה שהוא יתקשר אלי לפני שהוא הולך לישון ונדבר על זה.
נרגעתי. כתבתי לו שאני מוכנה לדבר. וכלום. למחרת כתב לי שהוא חשב שנדבר בבוקר. לא מאמינה שככה חשב. פשוט כנראה לא רצה שוב פעם שיחת טלפון שככל הנראה הייתה לא נוחה או נעימה. אבל הכרחית. לא עניתי לו להודעה. ומאז, חצי שנה לא שמעתי ממנו. והוא לא ממני.
מסתבר שהוא בסוף לא נסע לשום מקום ונשאר קרוב. וככה יצא שפספסנו אחד את השני. אני מרגישה שהיה לו קשה ליצור קשר ושהוא הרגיש פגיע נורא. אז ניסיתי להיות חמודה ולא מסרסת. יש לו אופי - זוועה. גם לי. זוועת עולם. נראה לכם שנסתדר?
(ארוחת ערב בקרוב).