איפה להתחיל?
אני אתחיל מזה שאני מקווה שאני לא בפאקינג הריון מאבוש. כי זה יהרוס לי את הכל. לפני שנסעתי לקאריביים מיליון מאטצ׳ים בטינדר. זה עבודה במשרה מלאה. אבל אני חדוּרת מטרה. הרוב, בררה, זבל, תירוץ עלוב לאנוֹשוּת. והסוף ידוע מראש. בקיצור. אחד מהמאטצ׳ים - הצייד. שכאמור בהתחלה בכלל לא עשה לי את זה. אבל משהו בו כן סיקרן אותי. המשכנו לדבר. נסעתי לקאריביים ולא סימסתי לו עד שחזרתי. לפני שנסעתי הוא הזמין אותי לדייט בשבת הקרובה. ונעניתי בחיוב. קנה כרטיסים לאיזה קונצרט. טוב. חזרתי מהקריביים והוא ביקש להפגש. אמר ששבת רחוקה לו מדי (ביום שני😂). טוב. קבענו ליום רביעי. בהתחלה לארוחת צהריים. ומשהבנתי שאני עסוקה עד 16:30 ביקשתי שנעשה ארוחת ערב במקום. ביקשתי שיבוא לאסוף אותי. שיחליט מה שבא לו. לאן נלך. מה נאכל. הסכים. באופן לא ברור, הכל הסתדר לי. אפילו שהייתי לחוצה בזמן. השיער - מושלם. מתחתי על עצמי גרביון שחור של זונות. לבשתי חולצה שחורה שזורה מכופתרת. כשרוב הכפתורים לא מכופתרים. חצאית עיפרון שחורה. ומגפי עור חומים. רמז של שאנל בשיער. איילינר שחור בעיניים. מסקרה. עוד עיפרון שחור בקו המים. עוד מסקרה על הריסים התחתונים. פייר -רציתי לזיין את עצמי. מצאתי את המעיל היפה שחיפשתי. ובנס הייתי מוכנה בזמן. חוץ מהעובדה שהייתי מעוכה מעייפות כי לילה לפני אבוש זיין לי את המוח (תרתי) עד השעות הקטנות של הלילה. איזה מוזר זה. אני מרגישה שאני ואבוש ממש התקרבנו. שזה גם כייף. וגם מלחיץ. וגם מבלבל. וגם - מה אני אמורה לעשות עם זה עכשיו? בחזרה לדייט. הוא בא לאסוף אותי. ובשניה שהוא יצא מהרכב התחלתי להרטיב. איזה כלב אשמורת סקסי ומסוקס. אמאלה מה זה. לונג סטורי שורט, אסף אותי. פתח לי דלתות. האכיל אותי צדפות וסטייק. הזיז את הכסא בשבילי. שם עלי את המעיל. וכל הערב בהה בי וזיין אותי עם העיניים.
אני בתמורה הסמקתי כל הערב כמו ילדה מטופשת. רציתי אותו. ממש.
אבל הוא היה היה ג׳נטלמן. החזיק לי את היד. ליטף לי את היד (ואת הרגל). נישק לי את היד מיליון פעמים. השפתיים שלו על העור עשו לי צמרמורת פסיכית. בדרך הביתה - החזיק לי את היד באוטו. כבר כאב לי הפרצוף מלחייך. אה. ולפני שעזבנו את המסעדה - ניגשת אלינו אישה זרה מתנצלת על זה שהיא מפריעה לנו. אבל היא הייתה חייבת לגשת אלינו ולומר לנו שאנחנו נראים ממש טוב ביחד ושמה שביננו ממש יפה, ועזבה. שנינו הסתכלנו אחד על השני בפליאה. שאלתי אותו אם הוא מכיר אותה? והוא אמר שלא. כשהגענו הביתה - הוא בהה לי בעיניים. אמאלה. מישהו אמר פרפרים? הם פרפרו בי באלימות לא מתונה בכלל. הוא שאל אם הוא יכול לנשק אותי (לא שהיה מקום לספק נמסתי מהשניה שפגשתי אותו). נו. כמובן שאמרתי כן ועצמתי עיניים. עכשיו. מה שהיה אמור להיות ממסטל ברמות היה מבלבל. כי. הבן אדם היחיד שפתח לי את הפה ככה בכמעט עשור הוא אבוּש. פאק. בכל מקרה. אבוּש נשוי. ובלתי מושג. אין פה שום אבל. או ספק. ככה או ככה. או פאקינג ככה. בחזרה לצייד. אני יודעת שזה מוקדם מדי לצאת בהצהרות. אבל נראה לי שאני מאוהבת 😂 זהו. והדיק פיק של אבוש על הבוקר לא כל כך חירמן אותי. יותר הלחיץ אותי. כי. ברור למה. בכל מקרה. כייף לי להיות אני בימים אלה. ואני מתכוונת לזה ברצינות. ביי.