אני ואבוש שני פרטים עסוקים עד מאוד. בין הבית הילדים הלימודים הדייטים הספרים וההתנדבויות - אין לי זמן לכלום. ואבוש. הוא וורקהוליק. כיאה לאופי הנמנע שלו. הוא כמעט אף פעם לא בבית (שלו) כי הוא כל הזמן בנסיעות עסקים. וכשהוא לא בנסיעות עסקים הוא תקוע במשרד. מבחירה. לא ברור איך הסתדרנו להפגש במשך שמונה שנים. אבל איכשהו. היום רציתי כוס מפוטם. אני תמיד מבקשת ממנו שישמור את הזרע בשבילי. שלא יגמור. שיחכה לכוס שלי. והוא בתמורה מבקש את האורגזמות שלי. לו. טוב. היום התחלתי את הקורס החדש ובאמצע הזום פתחתי בטיזינג קשוח. שכלל תמונות כוס. וגיפים מחרמנים. מפה לשם. באמצע הזום אבוש שולח לי תמונה של הזין שלו בחוץ. בשמש. זקור ומחרמן. אמר שיצא לסיבוב בחוץ כי היה צריך לנשום אוויר (נגיד). לפני שנכנסתי להתקלח שאלתי אותו אם הוא גמר. הוא ענה שלא. כתבתי לו שאני לא יכולה להחזיק יותר מעמד. ושאני הולכת להביא ביד. הוא אמר לי שגם הוא לא החזיק מעמד. הסקתי מכך שהוא גמר. יצאתי מהמקלחת לעשרים שיחות שלא נענו. הייתה טעות בתקשורת. הוא לא גמר. ואני כן 😁 טמבל. נסעתי לאסוף את הילדים. ומשם, יצאתי לכיוון העיר של אבוש. היה לי אימון בשבע בערב. הגעתי בחמש וחצי לכתובת שאבוש נתן לי. לחניון. לא נטוש. עם מלא מכוניות ואנשים. חיכיתי שהוא יסיים עם פגישת
העבודה. וכשהוא הגיע לחניון - עקבתי אחרי הרכב שלו למקום אחר. בלי בניינים. בלי אנשים. רק שמיים. שמש. ושתי מכוניות חונות באלכסון.
נכנסתי לרכב. עליתי על אבוש. ואחרי שהוא נהיה מאוד קשה מהנשיקות שלי. ירדתי לתת עבודה. אבוש הגדול שכב פרקדן במושב האחורי ואנס לי את הפה עד שהוא פרק לי עמוק בתוך הגרון. אני אוהבת את אבוש קולני כשהוא גומר. זה מחרמן אותי. למה לא בכוּס? כי לא היה זמן. וכי. התחלתי לדמם.
זהו. ביום שישי אבוש עוזב לאוסטרליה לשבוע פלוּס. ושפחתכם - כבר עצובה.
וגם. הצייד. הדביל. ממשיך לכתוב לי.
וגם2. אני ממש. אבל ממש חמודה בזמן האחרון.
זהו