את עצמי במכירת עזבון - מכירה של תכולת בית גדול במיוחד. לומר שהם היו עשירים, כן. מאוד. טחונים ברמה של מדרגות משיש. מתחביבי להיכנס לבתים של אנשים (בכל אמתלה שהיא) וללמוד. הכל. על מי שחי שם. לא הבאתי מספיק מזומן כי לא באמת תכננתי לקנות משהו. אבל אז ירדתי למרתף ובשיטוטי מצאתי כמה ארונות עם מעילים. עטפתי את עצמי במעיל פרווה של הביוקר. פאק המעיל כבד. כאילו שמתי על עצמי את כל החיה. המעיל כמובן מוגזם ולא הגיוני. כמו משהו שאולי ילבשו בסרט פורנו. התאים לי בוּל. מעיל ארוך עד הרצפה. עם שרוולים מנופחים וגימורים שמתאימים לאמא החורגת של שלגיה. אח״כ עליתי למעלה ומצאתי עוד מעיל פרווה - הפעם חוּם ועם קפושון. אני הרי גמדה (1.50) ואיכשהו המעילים התאימו לי בוּל בגובה.
כמובן שגם מעיל פרווה משומש עולה הון. יצאתי משם עם שני תיקים וכובע (כן, ניחשתם - מפרווה). במקרה אני מכירה את האישה שמארגנת את מכירות העזבון האלה והיא ביקשה שאשלח לה הודעה מחר. היום האחרון של המכירה. ויש מצב למחיר שפוי. אם כמובן ישארו המעילים. אני לא יודעת לאן אשים מעיל פרווה ענק מבלי שידפקו לי מכוֹת. הרי פעם הייתי טבעונית.
תחסכו ממני. אני מאוד אוהבת דברים ישנים. ויש בי איזה נוסטלגיה לזמנים אחרים. הרבה לפני שנולדתי. למי יש יום הולדת עוד 11 ימים? לבת זונה הזאת שאכלה היום מחוץ לתזונה וחטפה תגובה בלתי אפשרית. הידעתם, שאתם תרתי משמע מה שאתם אוכלים? בכל מקרה. כמה זה יקר מדי בשביל מעיל פרווה שלעולם לא תלבשי? אבל ממש בא לך להיות הבעלים של?
פאק. ההסחות נהיות יותר ויותר מבריקות עם הגיל. אני צריכה זין. אבל כמובן שאני כועסת על אבוש. אני צריכה שהוא יזיין לי את הצורה. שירביץ לי ויעלה עלי עד שיגמר לי האוויר. אני שונאת אותו. מצד שני, חודש הבא אני והגרוש הולכים לטיפוּל. שבת שלוֹם.