אני בהתקף נוסטלגיה קט. פעם הייתי כותבת;
זה מלפני חמש שנים. איפה הייתי לפני חמש שנים.
באמא של האיבוּד. הטעות במקוֹר.
אני מתגעגעת לימים בהם הייתי מתאבדת על המקלדת. בעברית.
אֵין לִי אֹמֶץ. אֲנִי תָּמִיד מַצְלִיחָה בְּלִי שׁוּם מַאֲמָץ בְּמָה שֶׁלֹּא מְעַנְיֵן. יֵשׁ לִי מִשְׁמַעַת בַּרְזֶל אֲנִי עוֹמֶדֶת דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת תַּחַת זֶרֶם מַיִם קָרִים. נוֹחוּת זֶה לַחַלָּשִׁים.
כְּשֶׁאַבָּא מַשְׁאִיר אֶת סַכִּין הַגִּלּוּחַ עַל הַשֻּׁלְחָן וְנֶעֱלַם עִם אִמָּא לְאֶחָד הַחֲדָרִים אֲנִי מְפָרֶקֶת אֶת סַכִּין הַגִּלּוּחַ כִּי אֲנִי סַקְרָנִית.
כְּשֶׁהֵם חוֹזְרִים לַסָּלוֹן אֲנִי לֹא פּוֹצָה פֶּה. אֲפִלּוּ שֶׁהַסַּכִּין מִתְחַפֵּר לְתוֹךְ הַיָּד הַקְּטַנָּה. מָה יֵשׁ לָךְ בַּיָּד? אֲפִלּוּ סוּג הַדָּם שֶׁלִּי שְׁלִילִי. כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֶלֶת מֵהָאוֹפַנַּיִם וְהַכִּידוֹן נִכְנָס לִי לַצַּוָּאר בְּכָל הַכּוֹחַ. אֲנִי מְשֻׁתֶּקֶת. מֵהַפַּחַד שֶׁמִּישֶׁהוּ יְגַלֶּה. הַכְּאֵב יַעֲבֹר.
אֲנִי עוֹלָה גָּבוֹהַּ עַל סֻלַּם הַמַּגְלֵשָׁה וּמְאַבֶּדֶת שִׁוּוּי מִשְׁקָל נוֹחֶתֶת עַל הַגַּב וְתוֹהָה לְרֶגַע - אֲנִי מֵתָה? לֹא חָשׁוּב. אַף אֶחָד לֹא רָאָה אֲנִי יְכוֹלָה לָקוּם. לֹא סְתָם הָיִיתִי יָד יָמִינָה שֶׁל הַגַּנֶּנֶת, בַּת אַרְבַּע אֲבָל מַכִּירָה כְּבָר אֶת כָּל הַחֻקִּים. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַיְּלָדִים מִתְבַּיְּשִׁים כְּשֶׁהִיא מַעֲמִידָה אוֹתָם עֵירֻמִּים בְּתוֹר עֹנֶשׁ. הָעֹנֶשׁ שֶׁלִּי הָיָה תָּמִיד לָשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט כְּשֶׁאִמָּא וְהָאָחוֹת בַּגַּן מַחֲלִיטוֹת לְקַצֵּץ לִי אֶת הַשֵּׂעָר. כִּנִּים זֶה לַחַלָּשִׁים. אֲנִי שִׁמְשׁוֹן. נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים.
אֲנִי נוֹעֶלֶת אֶת עַצְמִי בְּתָא שֵׁרוּתִים בְּבֵית הַסֵּפֶר וּבוֹכָה שָׁעוֹת.
מִסְתַּכֶּלֶת עִם הַבִּרְכַּיִם הַפְּצוּעוֹת לְסֵרוּגִין. הַדָּם נִסְפָּג בַּגַּרְבִּיּוֹן וּמִתְיַבֵּשׁ. אֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת. עַל מָה כְּבָר יֵשׁ לְיַלְדָּה בַּת שֵׁשׁ לִבְכּוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת? בְּסוֹף יוֹם הַלִּמּוּדִים הַשָּׁרָת מוֹצֵא אוֹתִי בַּשֵּׁרוּתִים.
אֵיזֶה מַזָּל שֶׁאֲנִי בַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, הַפְּסִיכִיאַטְר לֹא יָכוֹל לְהִתְקַשֵּׁר לְאַבָּא וְאִמָּא בְּלִי רְשׁוּתִי. הַיָּד רוֹשֶׁמֶת וְהָרָשׁוּת נְתוּנָה. לִי. סוֹף סוֹף אֲנִי מַחֲלִיטָה. אֶת מֵי לְהוֹרִיד עַל הַבִּרְכַּיִם וּמִמִּי לְהַחֲרִישׁ. בְּדִיעֲבַד נִרְאֶה לִי שֶׁהֵם הָיוּ גֵּאִים שֶׁעָמַדְתִּי עַל שֶׁלִּי.
אֲפִלּוּ שֶׁזּוֹ הָיְתָה מָנִיפּוּלַצְיָה זוֹלָה שֶׁל יַלְדָּה מִטּוֹטֶמֶת. הֶחֱזַרְתִּי לוֹ כָּל כָּךְ יָפֶה שֶׁהוּא שָׁכַח שֶׁהוּא זָרַק אוֹתִי כַּמָּה שָׁעוֹת לִפְנֵי.
אֲנִי לֹא סוֹבֶלֶת אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי.
הַפַּעַם הַיְּחִידָה שֶׁחִפַּשְׂתִּי אֶת אִמָּא בְּאָמוֹק הָיְתָה כְּשֶׁשָּׁפְכָתִי מַיִם רוֹתְחִים עַל הַיָּד, יָצָאתִי לָרְחוֹב לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ. צוֹעֶקֶת אִמָּא אִמָּא. אִמָּא.
וְאָז הֵבַנְתִּי כַּמָּה אֲנִי לֹא הֶגְיוֹנִית.
הַיָּד בָּעֲרָה הָעוֹר הִתְמַלֵּא שַׁלְפּוּחִיּוֹת. הָלַכְתִּי לִישֹׁן.
וּמֵאָז אֲנִי קוֹרֵאת לָהּ רַק כְּשֶׁאֲנִי מֵתָה בַּחֲלוֹמוֹת.
אִמָּא, אֲנִי מְפַחֶדֶת כָּל כָּךְ.
אַתְּ עֲדַיִן כָּאן. אֲבָל אַתְּ
אַךְ פַּעַם לֹא שָׁם.