אבא שלי, היקר, פגש אותי בדרך לבת מצווה ושיתף אותי שהייתה לו שיחה עם אמא. שהם דיברו על המצב שלי (גרושה עם ילדים) ושהוא חושב שהגבר הבא שלי ל א צריך להיות עשיר. יש מי שדואג לילדים שלך. אז תבחרי לך בחור פשוט. ענב. רגיל. בלי יותר מדי מניירות. כזה שיהיה עשוי כולו מאהבה טהורה. אז עניתי לו שאין מצב שבעולם שאני מתחתנת עם מישהו שאין לו כסף. כי אני עדיין צריכה שמישהו יזיין אותי כמו ג׳יימס בונד כל יום עשר פעמים ביום. זה לא הנייר. זה הגישה שבאה עם הנייר. וההורמונים שדוחפים אחד לשם. למה זה לא מובן מאליו. אה. ושיהיה גדול מספיק בשביל להגן עלי מדובים ומפגרים כאחד. מה כבר ביקשתי 🙄
וגם. כבר הגעתי למינוס 10 קילו. עד מתי? והרבה לא נעים לי עם מבטי הזימה שנורים לעברי ללא הרף. למה כולם יותר נחמדים אליך כשאת רזה מאוד? או כמו שאבוש אומר - את בלונדינית, קטנה ויש לך עגיל בכוס. נראה לי שאני יכולה לרוץ לנשיאות. או להשיא משואה או למצא חתן שעומד לו כל הזמן מכל הכסף שהוא עושה. יש מתנדבים? 😜