שישי בא והלך.
לקחתי את הילדים לבית הספר. חזרתי הביתה - הכנתי לעצמי סטייק בגודל הראש שלי. טחנתי אותו. נכנסתי למקלחת. אין דבר יותר נשי מאשר לחפוף ולסדר את השיער שלך בשביל לקפוץ ממטוס. ניסיתי להגמיר את עצמי במקלחת. לא הייתה לי סבלנות וגם הייתי לחוצה בזמן. עשיתי פן (כיאה לאבסורד) ויצאתי מהבית. שעה נסיעה מהבית. עצרתי לקנות שוט של אספרסו. כי אם אדרנלין וקורטיזול - אז שיהיה במקסימום. הגעתי חמודה ונינוחה. חתמתי על הטפסים. צפיתי בסרטון ההסברה. ופגשתי את המדריך שלי. ליאו. הוא זקן אבל ממש ממש ממש חתיך. וחזק 🤓 בכל מקרה. ליאו הסביר לי הכל. גרם לי להרגיש ממש בטוחה. בגלל שאני קפצתי לבד (רתומה לליאו עם הצלם שקפץ איתי 😂) - קפצתי ראשונה. נדחקנו למטוס הקטן, על הספסל. איתי במטוס היו קבוצה של אנשים שבאו לקפוץ ביחד. בכל מקרה. ליאו לוחש לי באוזן. מסביר לי דברים. מראה לי את מד הגובה. מסית את תשומת ליבי לעננים. אני מתרגשת. הוא יושב מאחורי. ומתחיל לרתום אותי אליו. באיזשהו שלב הוא מבקש ממני לשבת עליו (כן. כן. וכן). אני מהססת ועל הדרך מתחרמנת מהשוקיים של הגבר הזה. הוא רותם אותי אליו ומחזק את הרתמות. ואז מבקש ממני להחליק בין הרגליים שלו בחזרה לספסל. פייר. ניסיתי להסיח את עצמי מסקס וחרמנות. ללא הצלחה. עלינו לגובה 13,500 רגל ויאללה בלאגן. ציפיתי לחרדה. לפאניקה. שמיאנו להגיע. התמקמנו מול הדלת - ליאו שם את היד שלו על המצח שלי והופ - עפנו לתהום. יותר מהכל ניסיתי להבין מי נגד מי. פעם ראשונה. לא הפחיד אותי הגובה. לא הפחידה אותי הקפיצה. לא צנחה לי הבטן כמו ברכבת הרים. נראה לי שהמציאות המדומה הרסה לי את הפחד (שם קפצתי וצרחתי ופחדתי - וכל זאת
בעוד אני על השטיח בסלון). בכל מקרה. הכל הלך כמתוכנן. ליאו הנחית אותנו באופן מופתי. אה. בין הצניחה חופשית לנחיתה - ליאו הנגיש לי את רצועות המצנח ופקד עלי לנסות לנווט ימינה ושמאלה. מחשבה נחמדה ליאו. אבל אני לא חזקה מספיק 😂 הוא עזר לי. והתנועה הצדדית גרמה לי לבחילה. וזה היה הדבר היחידי ששנאתי בכל הסיפור. לקח לי קצת זמן לחזור לעצמי (מהבחילה). רשמים: פעם הבאה תיפלי מיותר גבוה. תמצאי לעצמך איזה כיסוי לאוזניים. למעלה יותר קר מלמטה (דה). ותאכלי משהו כשעה לפני הקפיצה. כי מסתבר שזה עוזר עם ענייני בחילה. אני אכלתי בתשע בבוקר. וקפצתי קרוב לאחת וחצי אחרי הצהריים. לסיכום: כגודל הציפה כגודל האכזבה. זה לא הפחיד אותי בשיט. ובסוף הצניחה לא הבנתי מה כל הסיפור. באתי. קפצתי. ולא הבנתי על מה המהומה. זה הזכיר לי את הפעם הראשונה שבה קיימתי יחסי מין. הרגשתי - מרוּמה. בקיצור 😂
היה אחלה. באמת. שמחה שעשיתי את זה. אני מגניבה את עצמי. החלטתי ברגע לקפוץ - ישר קבעתי. באתי. קפצתי. שלום על ישראל. עד לפעם הבאה.
תגידו - זה יהיה מוזר להוסיף את ליאו בפייסבוק? נראה לי שהוא עשה לי עיניים.
ותודה לאמא ואבא שהביאוני עד הלום. רות. עבור.