הדייט של שבת - מפלה. על הנייר - יכולנו לכבוש את העולם. בפועל - יש לו אוסידי קשה וניכר, הוא מפחד מהצל של עצמו. הוא נמוך - שזו אינה בעיה לכשעצמה (למרות שגברים שבאים בגרסת מיני לא עושים לי את זה אפילו לא קצת), יש לו אופי ״מפצה״ (על הגובה) וזה יותר בעעעעעעע מהידיים והפנים הקטנות. סליחה. אבל. הרגשתי שיצאתי עם דרדס.
הוא נעלב כשאמרתי לו שהוא דומה למייקל אמרסון מאבודים (לגרסא הקטנה שלו 😂). כל הערב נעלמתי לו - עד כדי שהוא חשב - שנטשתי. לצערו רק הייתי משועממת טיכו. הידיים הקטנות שלו. כריות הציפורניים הפיציות. החיוך המתנצל. וגם. התיישבנו במסעדה, ובמקום לשבת מולי מעבר לשולחן הוא התישב לידי. לימיני. מוגזם. עד שהגיע האוכל. ואז עבר לכסא שלו. אחרי האוכל עשה את זה שוב. כשאמרתי לו שפחות נוח לצוואר - הוא ניסה לסובב אותי אליו - ל א. לא נוח לי ככה. כמה קריפי זה כשאנשים מנסים בכוח (ובלי שום סימנים מהצד השני) לייצר קרבה. אינטימיות. שפשוט אינה שם. מה אתה מתיישב לצידי. מה אתה לוקח את היד שלי - אחרי שהכנסתי אותה לכיס. כאילו אני מכירה אותך מאיפשהו. מה אתה קונה לי ״מתנה״ רק הכרנו. איך אתה לא קורא שפת גוף, אנרגיה ודוחף את עצמך לנשיקה. שכמובן נוטרלה. דה. ועוד אומר לי, וואו קיבלתי ביטול. כן. אמא של הביטול. בעעעעעעעעעעע.
ביום שני אני יוצאת לעוד דייט - מראש אני יודעת שזה יהיה דייט כושל. אבל אני בנסיעת עבודה ומשעמם לי ואני חרמנית. לא יכולה לחכות כבר להתנפל על מישהו. בינתיים הרולטה הרוסית הזאת - 10/10 לרעתי. אבל היי - השיער שלי מהמם, האיפור שלי מהמם. הציפורניים שלי מהממות. אני מריחה טוב ואני חרמנית. זהו. והאם אענה אם אבוש יפנה אלי? כמובן שכן 😈