זרקתי את עצמי על המזרן וכשהתחיל השקט המחשבות פרצו באלימות. אני בפגיעות שיא. וכל מה שהצלחתי לחשוב עליו היה אבוש מפשיט אותי. ואז חזרתי בעצמי מהמחשבה הזאת ונזכרתי בפעם ההיא שהוא לא יכל לחכות לחדור לתוכי, וזיין אותי עם הבגדים. בגד הגוף, החולצה המכופתרת והתחתונים שהוא הזיז הצידה שלא באלגנטיות. דפק אותי בעוד הוא מזיע ומתנשף מעלי.
בחזרה למזרן היוֹגה, בעודי מדפדפת בזיכרונות של אבוש גוהר מעלי ומזריע אותי אני מריחה משהו מוזר. אני מנסה להבין מה פשר הריח ולא מצליחה. אני מסתכלת על המזרן - אה. אלה הדמעות שלי. כל פעם שהפנים שלי מתקרבות למזרן אני מרחרחת ואז נופל לי האסימון - מזרן היוגה שלי נמצא בחדר של הבת שמשתמשת בו בשביל לעשות מתיחות.
והכלב הבן זונה שלנו השתין עליו. זה היה שילוש טוֹב. בעודי נזלתי על המזרון (מהעיניים ומהכוּס) ריח השתן החריף החזיר אותי למציאות. המסריחה.
תמיד אני נזכרת בסקס ביוגה. כי סקס היה היוגה שלי עד לפני חודשיים. ועכשיו אני נאלצת לשכב על מזרן ולאכול פאקינג סוכר - וכל זה לא נגמר באורגזמה. שוּם דבר בחיים (המאוד מלאים שלי) לא משמח אותי כמו זין. סורי. אני אוהבת את החיים שלי. מאוד. אבל אני צריכה זין בתוכי. כל הזמן.
ובינתיים. אני. יוצאת. מדעתי. מחר אלך לאימון אחרי העבודה. אני פאקינג חייבת להזיע. מחשבות על כאב ממלאות את הראש שלי. הרבה זמן המחשבות האלה לא באו. דה פאק.