ביוץ. התעוררתי הפוּכה למרוֹת שישנתי יחסית טוב.לקחתי את הילדים לבית הספר. חזרתי הביתה להביא ביד. הבאתי ביד על האסלה בעודי צופה בפורנו לא ברור. שמזכיר לי אותי ואת אבוּש. נסעתי למוסך. נסעתי לחלק אוכל. אספתי את הילדה. הסעתי אותה לקניון. קנינו מתנות לחברה של הבן; חזרנו הביתה. התקלחנו. התארגנו. ואיחרנו איחור אופנתי לארוחת הערב. בינתיים המוח שלי אפילו לא מתאמץ לשכוח את אבוש. פעמיים נסעתי ליד החברה שלו - ושלט הניאון נכנס לי בעין. ארוחת הערב הייתה בשכונה שלו. במסעדה שבה הוא יושב לא מעט אחרי העבודה. כמעט חטפתי התקף אפילפטי בחיפושיי אחרי אבוּש. אני מתגעגעת לפה שלו אונס את שלי. אני מתגעגעת לזין שלו מתפרק בתוכי. אני מרשה לעצמי לרדת במחילת הארנב הזאת - כי מה יש להילחם בזה? תשע שנים. המערכת צריכה להתנקוֹת. כנראה שאני אתגעגע אליו עוד קצת (הרבה). סבלנוּת.
וגם. איך הבן אדם הזה מרגש אותי כל פעם מחדש. לפעמים עד כדי דמעות. איזה מוֹח מבריק. איזה יכולת ניתוח. איזה הקשרים הוא עושה. הדקויות שעליהן הוא מתעכב. למי שמבין רוסית ואוהב ספרוּת - אני ממליצה. חוויה. הקשבתי לזה פעמיים. תענוג צרוּף.
הלכתי לעשן 🚬