אני עייפה. מרגישה מגעיל. לא ישנה כל כך טוב. מבייצת. חרמנית. עצבנית. עצובה. מתגעגעת. כבר אמרתי שאני עייפה? חזרתי לישון באמצע היום כי אני גמורה. מרגישה מנותקת מעצמי. זה בגלל העבודה? אני נוסעת הרבה לנסיעות עבודה. מלמדת (במוסד + שיעורים פרטיים; עבודה2). מכינה אוכל (עבודה3). מתנדבת. בשלוש (!!!) מקומות שונים. לא לשכוח. אמא למתבגרים. וכלב. וזהו. אין לי כוח לכלום. חוץ מזין. שבאופן אירוני לא רק מוציא ממני אנרגיות אלא גם מטעין. יום ראשון בלי סיגריות אחרי שממש אבל ממש ירדתי מהפסים. כל כך אוהבת לעשן. וזה כל כך מגעיל כשזה יוצא משליטה. גמרתי את הריאות בשבועות האחרונים. התעוררתי עם שיעול דוֹחה.
בכל מקרה. מה יהיה עם הדופמין הזה? עישנתי בשרשרת בלי סוף. האם זה מה שאני עושה עם הכל? אולי לא עם הכל. אבל כן עם סיגריות. כן עם סוכר.
איזה שיעוּל. אמא. הלכתי לשתות ציר עצמות.