לפני חודש. יום ראשון, 8 בפברואר 2026 בשעה 8:35
עמוקה. ועוד אחת.
כשדברים שפעם היו מחרבים אותך. פיזית. נפשית. מנטלית. נכנסים בך כמו כדור בטוֹן. מעיפים אותך לקיבינימט. היום - פשוט מעציבים אותך. המחט - נשארת באותו מקום. אולי הסוף קרב. ואולי לא. אבל אני קרובה אל עצמי יותר מתמיד. בתוך איזה תהום. או מעל. על המאכלת. או רק בנוכחותה.
פעלתי נכון. וכל מה שהתחולל בחיים שלי בחודשים האחרונים - לגמרי דייק לי את זה. ברזולוציה מפחידה. מהפנטת. ומלמדת.
מה עכשיו?
לחיות. בלי פחד. בלי ציפיה.
פשוט. לחיות. זהו.