לפני שבועיים. יום חמישי, 12 במרץ 2026 בשעה 17:57
שאני בפלונטר (עם עצמי) אני מרגישה שהלחץ מתחיל לרדת. לאט לאט. חוזרת לעצמי. מנקה (גם תרתי משמע וגם מטאפורית). לא מרגישה שאני בלחץ מתמיד. שויה שויה. אי לכך ובהתאם לזאת קבעתי נסיעת עבודה (!) אחת לחודש מרץ. במקום הארבע שהבוסית שלי רצתה.
אני מבינה יותר ויותר - שלא נועדתי לעבודה קשה. למרות שיש בי את הנכונות. החריצות. המשמעת והאופי. אני מעדיפה להשקיע את מאודי - בעצמי. בבית. בילדים. במשפחה. בחברים. בשיזוף. בשינה. בקריאה. בכתיבה. בקונצרטים. בקניות. טוב. נסחפתי. אבל הנקודה הובנה. ולגבי כסף. כייף שיש. אין ספק. אבל יותר כייף כשיש את עצמך. בקיצור. מורידה הילוך בעבודה. ומתחילה לרחרח פרוייקטים חדשים. בשביל מה למדתי שנים? אולי הגיע הזמן לעשות עם זה משהו.