סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 10 שנים. 17 בפברואר 2014 בשעה 16:16

למה אני לא יכולה לעמוד לידה חצי שניה מבלי שהכל בי יתהפך ויתרעם. מצאתי תמונות של עצמי מלפני עשור. רק עשור. וואו. יש לנו אותו מבט. אותן כוונות. ואותה מחלה ארורה. אני מרגישה כאילו מישהו נכנס לי לקרביים עם היד והוא מערבב ומערבב. ואז מערבב עוד קצת. וואו. קיבינימט.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י