לפני 10 שנים. 21 באוקטובר 2014 בשעה 1:04
אני אוהבת את המתיימרים. שקוראים אותי (לא כאן בבלוג, בשירה) וחושבים שהם הבינו דבר אחד או שניים עלי מקריאה של חצי דקה.
Life Is Bliss
כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
