לפני 9 שנים. 1 באפריל 2015 בשעה 22:39
אָנִי לֹא מְנַסָּה רַק מְתַכְנֶנֶת, אֶת הַשָּׂדוֹת לִכְבֹּש עוֹד בְּטֶרֶם, זֶה בֶּאֱמֶת יָכוֹל לִקְרוֹת לִי? אֵין לִי אֶת הָחֶשְׁבּוֹן הָפָּתוּחַ, וְהַיָּד... רַק רוֹשֶׁמֶת. רַק רוֹשֶׁמֶת. אֶת הַחְנֵק אֶפְשָׁר לִטְבֹּל בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עֶל גִּבּוֹרִים שֶׁנָּפְלוּ, לִנְשֹׁם אֶפְשָׁר גַּם בְּהִסּוּס לֹא בָּרוּר, תְּכַבֶּה אֶת הָאוֹר, כַּסֵּה אוֹתִי בַּשְּׂמִיכָה וְאַל תָּזוּז. הַמְּזוּזוֹת בַּבַּיִת, תּוֹרָן לְהָגֵן עָלַי, רַק שֶהַשֵּׁדִים שֶׁלִּי נִכְנָסִים דֶּרֶךְ הָחַלּוֹן. אֵין כָּאן צֶדֶק אֵין כָּאן עֵרֶךְ רַק נְיָר סָפוּג עֶלְבּוֹן. הַמִּסְפָּר שֶׁלִּי מַגִּיעַ, אוֹטוֹטוֹ, אָנִי נִפְרַעת. הָאָבִיב יִכָּנֵס בָּרֶגַע הַנָּכוֹן. הַמַּגֶּבֶת הָלָחַה תִּתְיַבֵּשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ. אַפְּרִיל יִרְקַע נוֹכְחוּתוֹ.