אני לא חושבת שיש דרך יפה לומר את זה אבל אני אומר את זה בכל זאת.
אני לא רואה את עצמי כאדם חומרי במיוחד ואם היו שואלים אותי לפני עשר שנים, כסף או אהבה - ללא היסוס התשובה הייתה אהבה.
עם השנים התרגלתי לרמת חיים מסויימת. לכך שהכל תמיד שם. לכך שאני רק צריכה להזכיר משהו והוא מייד מופיע, לא משנה המחיר. לאוכל טוב, למכוניות יקרות, לכרטיסים לכל מה שרק אפשר, לטיפים גדולים, ולחשבון בנק ללא הגבלה (בגבול הטעם הטוב תמיד עם חריגות קטנות מדי פעם).
אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה ספרתי כסף או שאלתי את עצמי אם לבזבז או לא.
והנה, הוא הגיע. זה לא שאין לו. יש לו עבודה יש לו רכב ויש לו כסף אני פשוט רגילה להתנהלות אחרת מול כסף.
זה לא שאני לא שם בגלל זה. אבל זה מצריך התרגלות מצידי.
ואולי אני סתם פאקינג סנובית מפונקת. אני לא יודעת. טוב, אני יודעת, אני סנובית מפונקת.
#רות_עבור
