לפני 7 שנים. 21 במאי 2017 בשעה 1:28
מתעוררת לבד
ישנה לבד
מארגנת את הילדים לבד
מסיעה את הילדים לגן/בית ספר/ לבד
הולכת לאסיפות הורים לבד
מסיעה לחברים/מחברים לבד
לוקחת לפעילויות לבד
עושה קניות לבד
מעלה הכל במדרגות לבד
נוסעת למרחקים לבד
מתכננת הכל לבד
נכון. למראית עין. אין לי מה להתלונן.
תמיד יכול להיות הרבה יותר גרוע.
והלבד הוא אותו הלבד שהיה לפני שהעפתי אותך. אבל איכשהו זה לא הרגיש ככה אז.
אז אני לבד בהכל. אבל אף אחד כבר לא קורא לי בשמות. לא מוריד אותי. לא מקלל אותי.
ולא גורם לי להרגיש קטנה וחסרת תועלת.
חוץ ממני.
אף פעם לא חשבתי שאאמין לכל מה שאמרת לי. והנה.
