לפני 7 שנים. 26 ביוני 2017 בשעה 22:02
אחר כך חושבת. תמיד.
יש לי משמעת של מתאבד יפני.
אני לא יודעת כמה מההחלטה הזו הוא האגו אבל נכנסתי למים העמוקים ואני לא יודעת לשחות.
הפחד משתק. אבל אני חייבת להאמין שזה אפשרי. אני חייבת להאמין שזה לא הסוף וכמה שזה נראה לא הגיוני עכשיו, הכל יתבהר בקרוב ותמצא דרך.
אני נפרדת מהחיים שאני מכירה. אני שורפת את הגשרים. את כולם. אותך.
אני סוף סוף לבד. רק שיש לי שני זאטוטים וזה החלק הכי מפחיד.
אין לי מושג איך.
אין לי מושג.
זהו.
