סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 7 שנים. 29 ביולי 2017 בשעה 14:52

אני די טובה בלקלוט רמזים. 

שפת גוף. האינטונציה בקול. 

זה די ברור ואני אף פעם לא מפספסת. 

קורה שאני מתעלמת. מסרבת להתיישר בקו אחד עם המציאות. 

גם לתחנונים ואסרטיביות יש זמן ומקום. וכשאני נדרשת להם אני מבצעת. 

אבל כשאני יודעת בוודאות שבצד בשני אין ולא תהיה היענות ואני עדיין מנסה. ובכן, זה עלוב בכמה רמות. 

אומרת לעצמי. די. מספיק. זהו. וממשיכה. 

אז די! מספיק! וזהו!!

 

(זה בגלל שאני מתלהבת ממך בן של זונה. לא כל יום את פוגשת ״בית״). 

 

 

קיפוד - תלמדי אותי איך אם את מצליחה
לפני 7 שנים
mellory - ללמד אותך מה?
לפני 7 שנים
קיפוד - לומר לעצמי די ומספיק וזהו
ולהמשיך.
לפני 7 שנים
mellory - בעיקר על ידי הסחה עצמית מאסיבית.
לפני 7 שנים
WingMaster​(שולט) -
צא מהבית.

תהיה קיפוד, לא צב.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י