לפני 7 שנים. 30 באוגוסט 2017 בשעה 5:26
לחשוב לפעמים שאיכשהו אתה אחראי להעלמות של אנשים מסויימים מחיי.
יש לי הרגשה. היא לא רעה, אבל היא נוכחת.
ברור שזה נשמע פסיכי לחלוטין.
אני מאוד טובה בקיבוץ הערות אקראיות לכדי, ובכן -חשש מגובש.
Life Is Bliss
כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל