אני שוכבת עליך. אתה מפשק לי את הכוס.
הפנים שלי קבורות בשלך ואתה מפרט לפרטי פרטים כמה גברים הולכים לזיין אותי בזמן שאתה פוער אותי ככה עם האצבעות.
אתה רוצה להרגיש את ההדף של הביצים שלהם כשהם בוטשים אותי עליך. אתה רוצה לראות את הפנים שלי בזמן שהם נכנסים כל אחד בתורו.
אתה שואל אם הרגשתי רע כשבגדתי בכולם. אני עונה שלא. זה בגלל שאת כזאת מגניבה?
לא. לא בגלל שאני כזאת מגניבה. בגלל שרציתי לעזוב ואז עוד לא ידעתי איך. ניסיתי לעורר בעצמי קצת אשמה. זה עבד.
אחרי מיקי לא נשאר שום דבר להרוס. אני לא מגניבה. פשוט אין משהו שגבר יכול לומר/לעשות לי שיוריד אותי על הברכיים.
האלכוהול נודף מהפה היפה שלך. כשאתה שיכור אתה יותר אלים ואני יותר רטובה.
שולח לי הודעה באמצע הלילה. אני שוקלת להתעלם. עשר דקות אחרי אני מגיבה. רבע שעה אחרי אתה אצלי (!).
דופק בדלת. עולה למעלה. תופס לי את הגרון ומעיף אותי על המיטה.
התגעגעתי אליך. שקרן בן שקרן. אם הייתי פוגשת אותך באקראי הייתי הורסת אותך. מהר. אבל באת לי מהמקום הכי לא צפוי. ואין בי שום רצון להשאיר אותך ריק. לעיתים נדירות החמלה מתלקחת בי כל כך מהר בלי להשאיר ענף אחד של התגוננות.
אז אני לא מגניבה daddy. בכלל לא. אני פתטית בדיוק כמוך. רוצה לחיות. בדיוק כמוך. מפחדת למות. בדיוק כמוך.
אין לי הרבה חוקים בשביל עצמי. היום הפרתי את חוק מספר אחד. מישהו פעם אמר לי שאין החלטות נכונות או לא נכונות בחיים. יש תוצאות שאתה מוכן לחיות איתן ויש תוצאות שאתה לא מוכן לחיות איתן.
מה אתה רוצה ממני?