כולנו מכירים את הפרק הזה שבו האנשים נותנים לכל הסובבים ניקוד ומתיחסים אחד לשני בהתאם לניקוד. ככל שהניקוד יותר גבוה ככה אתה יותר רצוי. כולם רוצים חתיכה מ"הטובים". כולנו משחקים במשחק הזה. לטוב ובעיקר לרע. איך "זה" יראה לעולם אם אני עוסק/ת בזה? איך זה יראה לעולם אם אני נוהג/ת ברכב הזה? איך זה יראה לעולם אם אהיה עם האדם הזה לעומת האדם הזה? וכו. המגמה ברורה.
יש לי כל מיני כישורים. חייתי במדינה טוטאליטרית. חייתי במדינה שסועת פטריוטיזם מהולה בחלם, חייתי במדינה מתקדמת, אחת המדינות הכי נחשקות בעולם. אני דוברת ארבע שפות. כל מה שאני צריכה זה להתביית על מטרה. ובאמצעים לא אמצעים היא תושג. כי אני יכולה. מסוגלת. לפתות. לקרב. זיקית. אני מתאימה את עצמי כמו מים לאקלים. ולפני שאתה יודע מה קורה אתה באמצע האוקיאנוס ואני היחידה שיכולה להושיט לך יד. אין לי כוונות רעות. למעשה, אני לא מסוגלת לשנאה. לא מסוגלת לנקמה. יש בי ים אמפטיה. אבל הדברים שאנשים עושים בשם self preservation תמיד מסווגים במגירת הבושה.
אני המראה של כל מה שאי פעם חיפשת. רצית. יכלת לו.
עכשיו אני מבינה למה זה אף פעם לא עבד. עם אף אחד. הבאתי את כולכם עד לסף אבל לא נתתי לאף אחד מכם לעבור אותו. כי מעבר לסף הייתי אני. אני, הקטנה שלא מוכנה שיגידו לה מה לעשות. מתי לעשות. איך לעשות. אני שמוכנה למות לפני שאתן למישהו לכבות אותי. הלוחמה שלי אינה לוחמה בשם הצדק. אין צדק. יש רק אותי. ואני לא תמיד צודקת. אבל אני תמיד אני.
וכולכם הרמת צעקה. חשבתם שאתם מקבלים בובה מהמדף. בדיוק זו שהזמנתם. ובתמורה קיבלתם ילדה מרדנית. כן אני מסוגלת לשבת בשקט. אפילו שנים. אבל זה אף פעם לא מחזיק. מגיע השלב שבו פשוט נמאס לי להתנצל (על זה ששיקרתי ואני לא מוכנה לשקר יותר). מגיע השלב שבו אני קמה ועוזבת.
מצחיק שאני זו שתמיד עוזבת. אירוני כל כך. הרי מהתחלה אני יודעת שאני מכניסה את עצמי למצב זמני במקרה הטוב ולמצב הרסני במקרה הרע. אבל יש דברים שאפשר ללמוד רק דרך הבשר כשהוא עובר במטחנה וכל המיצים יוצאים ממנו. זה לא הסוף. משהו יותר טוב תכף יהיה מוכן. אני מנסה את המתכון הזה כבר שנים. אני מאמינה שבקרוב אגיע לנוסחה המתאימה.
בנוגע לנקודות. אין לך מושג כמה הנקודות שלך יעופו מעל התקרה אם במקרה אבחר בך.
כן. אני הבלגניסטית. לא מסודרת. זאת שלא שמה על אף מוסכמה. ועושה ברוגז כשצריך גם אם מדובר באמאבא. במשפחה. זאת שלא עובדת מול יומן או לו"ז צבאי. זאת שתעיף לך סטירה ומהמדרגות כשצריך. זאת שבחיים לא תשחק בתפקיד שביימת בשבילה. זאת שמעדיפה לכרסם את היד של עצמה רק בשביל להרגיש. זאת שלא אכפת לה שכולם שונאים אותה כל עוד אני בסדר עם עצמי.
זאת שהנקודות היחידות שחשובות לה עכשיו הן הנקודות של עצמה.
אז סיימתי את תפקידי כמֵרָצָה. ליתר דיוק, שיניתי כיוון. אני רוצה לְרָצוֹת את עצמי.
אמן.
