לפני 6 שנים. 18 באפריל 2018 בשעה 12:44
התעוררתי בבוקר עם החרדה בגרון. כל הלילה התהפכתי מצד לצד. הראש שלי הפך לפינג פונג במשחק מרושע של מישהו. הכל עולה בי ואני לא יודעת איפה לקבור את עצמי.
נכנסת לאוטו. מפזרת את הילדים. מנסה שלא להתעצבן על זה ששוב חסמו לי את כל השכונה בגלל שבונים. ואז נפתחים שערי השיטפון. מזל שיש משקפי שמש.
בדרך למכון כושר, אני מתחילה לחשוב למי לכתוב. מה לכתוב. והכוס שלי מתחיל לאותת שהוא צריך מנה. אין לי כוח לחיים האלה.
