חרא. מה למדתי?
שנורא קשה לשנוא בן אדם מקרוב.
יש בי משהו שפשוט לא מסוגל לעבור למוד שנאה בלתי מתפשרת ולהשאר שם. זה לא בי.
עם זאת, אני רוצה מאוד להפסיק את מעגל האיבה שנוצר כאן. כי מספיק זה מספיק (בטוח?).
בכל מקרה, אני מאוד רוצה להבין את הרמז המאוד לא דק ולשחרר. אני ממש כמו כלב עם עצם.
וזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב ושוב. איתו ואיתו. ואמנם זה פחות מתבטא בדביקות או אפילו ניסיון לקרבה (בזה אני סופר כלבה מוצלחת), זה עדיין הורס לי הכל מבפנים. אני מסרבת לשחרר ותמיד חוזרת לעוד.
אני חושבת שהקושי שלי נמצא במחשבה שבשביל להתנתק אני צריכה להשמיץ ולהכפיש את המושא, להשנות אותו עלי. לצבוע אותו בכל החרא.
אז הנה רעיון חדש - אני מחליפה את המילה לשנוא במילה לשחרר.
אני מחליפה את המילים הבן אדם חרא ל - הבן אדם התנהג בצורה מחורבנת.
אני מוכנה לנסות לשחרר בן אדם שאני אוהבת שההתנהגות שלו מזיקה לי נורא.
אז זו לא יציאה בהצהרה - אנ יודעת טוב מאוד איך אלה נגמרות, זה רצון. ואני מאוד רוצה שהרצון הזה יצליח.