סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 5 שנים. 7 בינואר 2019 בשעה 4:56

שתיים עשרה אלף ומשהו ימים בהם הרגשתי הקלה פעם אחת. זה לא משהו שניתן להסביר במילים או שכן אבל אני לא מוכנה לשאת באחריות. בגלל שזה כל כך פשוט לכאורה ומצד שני ניתן לישום מידי יש בי מין הספק. ואכן כשהראש התחיל לנתח ולנסות להבין התרחקתי מזה יותר ויותר עד שחזרתי לעמוד מול המראה השחורה.  

אני מטבעי סקרנית אך גם בעלת חשיבה ביקורתית לכן כשאני נתקלת במשהו אני חייבת לבדוק אותו מכל כיוון אפשרי לאסוף מידע ואז עוד מידע ואז לעמוד בספק כמה שצריך כי. כי מיליון ואחת סיבות. 

למדתי להטיל ספק בהכל ובכולם. 

אבל שתיים עשרה אלף ומשהו ימים ובינהם נרשמה הפוגה אחת. שנחוותה כמשהו שהמוח הביקורתי לא מסוגל למדר. 

ספק או סיפוק? לעזוב את כל הלמה כמה ואיך? 

כי חייבת להיות תשובה. חייבת להיות נוסחא. 

האם אני חייבת להבין??? 

(אני חייבת להבין)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י