סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 5 שנים. 27 בפברואר 2019 בשעה 17:33

שיניתי את הגדרות החיפוש בטינדר לגברים ונשים. 

כנפיים, מה יהיה? 

אתפתה או לא אתפתה? 

מעניין אם שמרת את המדים, בכל זאת עברו להן אי אלו שנים.  

אני מדמיינת אותך במדים עולה למטוס שם את המסכה וממריא לשחקים. 

הייתי מתה להזדיין עם האגו שלך אז. 

היום אני מעדיפה להזדיין עם הגוף והראש שהתרחקו מהאיש הזה, היום אני מעדיפה להזדיין עם הפוסט טראומה.

עם הגבר שחושב שהוא רגוע ושולט בחיים שלו. 

ולי יש כרטיס לשורה הראשונה של ההזיה הזו. 

הנה, זה מה שאני אוהבת. הקרבה, הלבן של העיניים כשאנחנו בוהים אחד לשני בבושה שאנחנו סוחבים כמו חול בנעליים. 

אני מתגעגעת אליך. 

אבל בעיקר מתגעגעת לעצמי דרכך. 

האמת צריכה להאמר. 

 

גבר גבר עדין​(שולט) - אהבה עצמית בידי שליח
לפני 5 שנים
mellory - אתה יודע שזה לא באמת עובד ככה.
רק לרגע קט.
לפני 5 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) - אם רגע קט זה כל החיים אז את צודקת
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י