לפני 5 שנים. 6 באפריל 2019 בשעה 5:04
אתה מחכה שאענה לך. בינתיים אני מחכה שהוא יענה לי. בזמן שזה שרציתי להתקשר אליו כשחשבתי שאני הולכת למות (אל תשאלו, באמת כמעט מתתי על הכביש) בכלל ישן ולא יודע אם בא לו להתערבב איתי שוב.
ועולם כמנהגו נוהג.
זה נכון מה שאומרים - כשמתעלמים ממשהו הוא לא מפסיק להתקיים. להפך - הוא דופק בדלת חזק יותר.
מצד שני, הייתי רוצה שפשוט תניח לי. נגמר לי עליך. ואין לי כוח לדיבורי סרק. ניצלנו אחד את השניה באופן הכי יפה שיש. חברים אנחנו לא נהיה. היינו בשר טעים ונגיש כשהשני היה צריך.
שיחקנו את החלק שלנו בפנטזיה ומגיע לנו אוסקר.
אתה לא מצליח לתמרן אותי יותר. לא בא לי לשחק בחרא הזה יותר. תגיד תודה שיצא לך לשחק בלונה פארק הזה איתי. נפרד.
