לפני 5 שנים. 6 ביולי 2019 בשעה 4:17
הכל היה יפה.
ואז איפשהו על הדרך הכל התפקשש.
סבבה.
איפשהו בכל הסמטוחה הזאת שנקראת החיים יש אותי.
זרוקה על המיטה על המצעים על ספסל בגן מול עץ בוכה בהיסטריה באמבטיה.
ואז כשאני הכי לא מצליחה להרגיש את עצמי. או שמרגישה את כל כובד ההזיה על בית החזה, או אז נשלחים אלי מלאכים בתחפושת.
יופי טהור מעבר לקו. מעבר לצורה. מעבר לאגו. ממולי.
אין לי מושג מה לעשות ואיך להיות.
אבל לפעמים זה כל כך קל.
תודה.