לפני 5 שנים. 22 ביולי 2019 בשעה 22:08
עושה קניות בסופר והעין תופסת מישהו במרחק שדומה לך.
אני מוצאת את עצמי מתקרבת אליו עם העגלה עוברת לידו והוא מריח בדיוק כמוך. זרמים בכל הגוף. אני נזכרת איך הזין שלך מפלח אותי כמו אזמל מקרח. כל הגוף מגיב.
אני נשארת עם דמותך וכל מי שעובר לידי פתאום נראה כמוך.
אני מתמלאת זעם וערגה. עצב ותוגה.
ואז אני עוברת על ההודעות האחרונות שלנו כשאני בבית.
מעשנת סיגריה על המרפסת ושמחה שאנחנו לא מדברים כבר זמן מה.
אני כל כך אוהבת את מה שיצרתי בראש.
זה לא עוזר שאתה באמת פאקינג מהמם במציאות. אבל כל השאר שלי. עשיתי ממך דמות מיתולוגית. אני לא באמת מתגעגעת אליך. אני פשוט נורא יצירתית. עד הפרטים הקטנים.
אין שום קשר בין הדמות שיצרתי בראש למציאות.
אבל הריח שלך. הריח שלך אמיתי. וכמו הכלב של פאבלוב אני מתחילה לריר כשאתה מפלח לי את הנחיריים.
רות עבור.