הכי קשה (לי) בלי מין?
החוסר במגע אנושי. בלי מין אין לי מגע (כזה של עור על עור).
והדבר הכי קשה בלי מגע הוא האיבוד הפיזי במרחב.
הפתרון המיידי לכל חרדה, קושי אתגר - תמיד נפתר אצלי דרך מין. זו הדרך שלי לעבד רגשות. את עצמי.
לא סתם המין שלי אף פעם לא היה בסיסי או תפל.
המיטה היא ההצגה הכי טובה למה שקורה אצלי בפנים. ותמיד קורה אצלי בפנים.
הכי קל לתרגם את זה למין כי מין טומן בחובו מגע•
וככה דברים שבכלל לא קשורים אחד לשני מקבלים מענה אחד דרך השני.
אני עכשיו עומדת מול מיליון מראות. רואה את עצמי מהרבה כיוונים. כל מי שנמצא אצלי בחיים וכל מה שקורה אצלי בחיים מחובר - ואני מצליחה לראות את החוטים המחברים.
קשה לי. קשה לי כל כך לפעמים שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
היום ירדתי לתהום של עצמי. די ברצון די בחמלה. ללא התנגדות.
אני לא רוצה זין.
זין מביא איתו סט אחר של דברים שאני לא רוצה להתמודד איתם.
איך רצונות כל כך פשוטים למגע, לקרבה, להכלה הופכים לכל כך לא נכונים בפירוש.
יש בי רצון עז למין יצרי אלים וקשה ומצד שני רק המחשבה על מין מעוררת בי בחילה כרגע.
למי עוד יש וושט דו כיווני?
