געגועים

התרגלתי כבר, הכפתור השמאלי משנה את עוצמת הקול,

הימני מעביר תחנות.

כל בכל השלטים של כל המכשירים.

 כך גם אני.

 וכשהיא עולה על פני בהרמת רגל שמאל, משל הייתה עולה על אופנוע,

כאשר עיני הפקוחות מכוסות ע"י עור ישבניה הזך, אוזני עטופות בין ירכיה,

ואני עיוור לצלילים ומראות,

היא משוחחת דרך כפתורי פטמותיי,

מעלה ומורידה את לשוני ושפתי במרחבי נשיותה השופעת,

מעלה ומורידה את הרטט, ובעת הצורך מחליפה ערוץ.

ואני, נוזליה מטביעים את נשימתי בחושך ריחני.