יש שלב שבו אתה קולט שהלב שלך לא נשבר הוא פשוט התעייף.
לא מעצם האהבה, אלא מכל מה שעטפת סביבה.הציפיות, ההקרבות,הלתקן,הלרצות,הלסחוב.
רומנטיקה אצל גברים הרבה פעמים נראית אחרת מבחוץ, כאילו אנחנו קרירים, מאופקים, פחות נפגעים.
זה שקר.
אנחנו נפצעים בשקט.
החלמה מרומנטיקה אצל גבר מתחילה לרוב אחרי שהוא נותן את עצמו יותר מדי למישהי שלא יכלה, או לא רצתה, או לא הבינה.
זה לא חייב להיות סיפור גדול לפעמים זה אפילו לא היה זוגיות.
אבל זה היה אמיתי עבורו.
אמיתי מספיק כדי להשאיר חלל.
אתה קולט שבמשך שנים קיווית שאהבה תסדר משהו בפנים, תיישר קווים, תיתן כיוון.
שאם תאהב נכון זה יחזיר אותך לעצמך.
ואז מגיע הרגע שאתה מבין שאהבה לא אמורה להיות פרויקט שיקום לא שלך, ולא שלה.
גברים מחלימים אחרת.
אנחנו לא תמיד מדברים.
לפעמים אנחנו עובדים יותר שעות, מתאמנים יותר חזק, שותקים יותר מדי.
מחביאים את הפגיעה תחת אני בסדר.
לפעמים רק הגוף שלנו מגלה את האמת.
כתפיים תפוסות, נשימות קצרות, לילות עייפים מדי.
החלמה מרומנטיקה היא ללמוד להרגיש בלי להתבייש בזה.
להפסיק לחפש אישור דרך זוגיות.
להבין שאתה שלם גם כשאין לך למי לשלוח נחתתי.
להפסיק לבלבל כאוס עם תשוקה, או חוסר ודאות עם כימיה.
ובעיקר להפסיק לבחור נשים שגורמות לך להוכיח את הערך שלך כל דקה מחדש.
ובאיזשהו שלב, אחרי מספיק זמן של לבד ,נקי, בודד, משהו מתיישר.
אתה חוזר להקשיב לעצמך.
לגבולות שלך.
למה שאתה באמת רוצה, לא למה שאתה חושב שאתה צריך לרדוף אחריו.
החלמה מרומנטיקה אצל גבר היא בעצם להבין שרומנטיקה לא נעלמת היא פשוט מפסיקה להיות פצע ומתחילה להיות בחירה.