ויכולתי טיפה לזוז
אבל אמרו לי שכדאי שלא
כדי שהבדיקה תעשה כראוי
ובכל פעם שנרדמה לה רגל
וחום וקור השתוללו
כל אינסטינקט חייתי בי רצה לזוז
המיובש בהקפאה והצלוי על אוד
ונלחמתי בדחף של סדר
של גוף שאמור להרגיש פצירה
של דחף לשלוח לרגל תדר
של - הכל בסדר - את תקינה
קשרו אותי למיטה
באופן שאינו מיני
וזה הרגיש בטוח יותר
אולי כי זה היה אמיתי
מפאת שידעתי בעבור מה הסבל
מפני שהרגשתי שעטוף סביבי חבל
בעבורי בלבד, וללא שום אינטרס עבור האחות שקשרה
על מנת לקבל תשובות ולא עבור חבלה קצרה
מיטה תחתיי, ואני קשורה מעליה
ורופא לידי, כמעט כל יודע
והמדדים נמדדים, ואם משהו לא בסדר - זה מתועד
ואני לבושה בבגדים - ונעים לי למרות שלא נעים בכלל
אבל בדומה לקשירה מהסוג האחר
הסוג שאתם מפנטזים עליו בלילה
ממש כמו זה - גם עכשיו, סימני הקשירה איתי לבד באמבטיה
והתגובות של הגוף הן שלי לספוג
והבכי לבד הוא מאיים לפרוץ
והדופק שלי כה אוהב לקפוץ
והלב שלי, מתעב לתהות
אם לעולם לא יהיה לו חבר לראות
להרגיש מסונכרן פעימות מול פעימות.