לפני יומיים. יום שני, 9 בפברואר 2026 בשעה 12:38
אחד הדברים הכי קשים בפרידה זה השעמום
בכנות
וכך אני מוצאת את עצמי עוברת כאן על בלוגים בלי מענה לששאלתי
איפה כל הסיפורים המעוותים שפעם היו כאן? איפה השימוש החופשי, ההשפלה, האובססיביות, ההתמסרות חסרת הגבולות שלא בוחלת בבושה?
אני רוצה משהו אותנטי, אמיתי, להריח את הריח המתוק של מוח נואש, לדמיין עיניים מתחננות מסתכלות מעלה אל אל מגן וכל יכול.