בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני, עצמי ושאר יצורים הזויים.

אפוף אנוכי בערפל סמיך, ערפל של בלבול וחרדה, ומתוכו צצים להם מידי פעם בפעם כל מיני דברים.
לפני 17 שנים. 11 באוגוסט 2006 בשעה 7:02

אמרות שקופות נופלות מתנדנדות וללא רוח חיים בוכייה הן רואות את נימי נפשי, אני לא אתן להן את כל אשר נתתי בעבר, אראה דרכן את משמעותי ולא אדע עוד הכיצד יכניעוני, לא אתננן נפשי, ללא אייסרן בשוטים ועקרבים. רוח חיים. רוח עבשה, עומד,עומד, לא אקח אראה הכול.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י