"שמעתי שהלב שלך קורא לך
צמא לצאת לטרוף את העולם
זה לא תמיד פשוט וכמה זה יפה לך
לבקש להתעקש על מה שאת...
נכון שהרחוב בחוץ קצת משוגע
ג'ונגל מסוכן בלי תמרורים
אבל את תמצאי את האמת שלך
תלמדי להיות מלכה בעולם של נמרים
כי את מלכה ולא חשוב מה אחרים
לכי עכשיו בלי פחד, ואם זה יכאב קצת
מנגינה שכתבתי תחזיק לך ת'יד
וגם אם תהיי שם לבד, לבד כל כך
יש לך אותך"
ולפתע ההבנה מכה בך שיש פער בין מי שאת
ומה שאת מוכנה לשים לבין הקיים, המצוי והרצוי
בסופו של יום את אנקדוטה, תבלין, צוהר של חמצן
לא פחות ולא יותר זה הכל.
זה לא מפחית מהחשיבות שלך אבל מעורר תהיות
כאדם די אנליטי בסופו של יום אם ניקח תרשים פאי
של יחסי שולט - נשלטת היחס לרוב נע בין 70/30 ל
60/40 ועכשיו נותרת האניגמה כיצד תתני ותאפשרי
100% בחלוקה שכזו.
מישהו פעם אמר לי שהטעות הכי גדולה שאני עושה
כנשלטת זה לצקת רגש לתוך המערכות הבדסמיות
שלי שמערכת בדסמית היא סוג של קח ותן, פיקס
מסויים ששני צדדים באים לקבל ואין סיבה לראות זאת
באופן אחר. מנגד כיצד את יכולה להיות את אם את
מנטרלת חלק כזה שבך, כיצד תיהיי חשופה, כיצד
תתמסרי, תאפשרי לא בטוחה שזה אפשרי, לפחות
לא לי וכנראה לא במסע ובתיקון שבאתי לעשות
בסבב הזה.
סתם הגיגים של הליכת בוקר ואיך בסבב הקודם שלי כתבתי כשהמוח שלי עובד.....