בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Transcand

שחר חדש המפציע מבין הרסיסים והשברים על מה שהיה, צובע את נבכי נשמתי ומאפשר לי לראות אותי כפי שהייתי.
זוכה שוב לשמוע את שירת הסירנה שבי
זו שמדברת אותי, את הצורך, את הכמיהה
ברק להיות שם במהות.
מאמינה שעוד יגיע היום ש....
ואהיה שם למולך קודם בכסות בת אדם
ואז אכרע לרגלייך ואשא את מבטי
ואבחר לחשוף למולך את שהיני,
במקום הכי עמוק שבפנים
ואעניק לך את ממלכות התמסרותי וכניעתי
עת שאבחר באדנותך ובלחישה שתבקע בין שפתיי אקרא לך אדוני.

זו דרכי, זו מי שהיני ואלו כתביי....
לפני שבועיים. יום ראשון, 3 במאי 2026 בשעה 2:32

לאור השנה האחרונה

לאור כל מה שלמדתי עליי

במסע שלי הזה מתוך התבוננות

אל עצמי, על עצמי ועל כל מי שהיה

חלק במסע הזה גם אם היה זה

שיח חולף כזה או אחר

וכמו בכל מסע/מחקר יוצאים לדרך

עם הנחות יסוד מסויימות 

שבודקים אותן, מחדדים אותן ומתאימים אותן

לפי התוצאות בשטח 

ואני חייבת לומר שיתכן ולפחות 

אחת מהנחות היסוד שלי נדרשת 

לדיוק, מחשבה מחדש, התאמה.

אני חושבת שלצאת למסע הזה

ממקום ששאף לבטל את שהייתי

יתכן ולא בהכרח היה הדבר הנכון

עם כמה שקסמה  לי המחשבה 

להיות במקום נקי, טהור ותמים 

טבולה ראסה, הדבר גם אומר

להיות ללא הגנות או מגננות 

ובעולם של היום זה שווה ערך

להיות כרית לסיכות.

אני חושבת שכמו כל תבשיל

שמנסים לשדרג יתכן שהנכון היה

לקחת קצת ממתכון הבסיס 

ולהוסיף לו טעמים אחרים

ולא לשנות את הכל מנקודת האפס.

אני עדיין בוחנת את המחשבה החדשה

לכיול הפרמטרים שלי למסע

הרהורים של תחילת שבוע 

מתוך הרצון לדייק אותי ולהביא אותי

למקום הנכון ביותר והטוב ביותר עבורי.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י