לפני שבועיים. יום שני, 4 במאי 2026 בשעה 0:17
דווקא אירועי ההווה מביאים אותי לחשוב
על שהיה....
14 שנה של חיבור לא מובן מבטן
הייתי אסורה לו והוא לי
אך תמיד שמר ממרחק
שיחות גנובות מדי פעם
מפגשים חברתיים שתמיד
גרמו לי להשפיל את מבטי למולו
עד שהגיע הרגע שהיינו מותרים
ונדמה היה שהיקום וכל מה שבו ובי
התכנס לרגע הזה לאותו שיח
שהפך לשנה שכל תא בי הפך לשלו
עברתי מסע של להקיא מקרבי את
הפצעים, הצלקות ואת כל מה שהחנקתי
הוא החזיר אותי לי, למה שהייתי
ביום שהכרנו לראשונה.
הוא לימד אותי לבטא אותי על כל צדדי
למדתי התמסרות, טוטאליות וכניעות
לצד להיבנות וללמוד שאין סתירה
בין להיות האישה החזקה למי שאני למולו
והוא יצר בי את המונה ליזה שלו.
ועל אף איך שהדברים נחתמו
והבחירה שמהמורות החיים ינצחו
תמיד אהיה אסירת תודה
על כל מה שהעניק לי ולימד
כי אלו הכלים שהפכו אותי
למי שאני היום וגרמו לי לפצוח
במסע הזה ולהפתח לבדס"מ שוב.