לפני שבוע. יום שני, 4 במאי 2026 בשעה 12:25
ולפעמים בא לזעוק תעצרו את העיר
אני רוצה לרדת....
באמת שב 43 שנותיי ראיתי, הייתי,
חוויתי לטוב ולרע הרבה משהרבה הספיקו
ואולי הגיע הזמן במקום התעלות מופלאה
לחפש פרישה שקטה כמו אצל האסקימוסים
שעולים על קרחון אל עבר הלא נודע
מותירים את מקומם לאלו שעוד זקוקים
והופכים לערפילים שבאופק.
אני מפלרטטת מעת לעת עם המחשבה להיעלם
סביבתי כבר לא שעונה עליי
המשפחה כבר לכל אחד יש את שלו
ואמא שלי זה רק עניין של זמן עד שאהיה
חור שחור בזכרונה.
אך למרות כל אלו ועם כמה שחלק ממני
כל כך היה רוצה אני מאלה שפרישה
לא באה בחשבון ועל כן, כל שיש בידי לעשות
הוא ליישר את הגב, לסדר את התלתלים,
למרוח איליינר ואיזה שפתון, להדביק לעצמי
חיוך על השפתיים ולחזור להיות לוחמת
או לפחות מה שכולם רוצים לראות.