ולפעמים כל שאוכל להעניק הוא שקט
לא כי זה מה שארצה או אחפוץ
אלא כי זה מה שנכון.
לנשלטת פנים רבות לה
בעומדה למול אדונה
מתאימה אותה אליו, לצרכיו
ולפעמים ההענקה הכי גדולה
תיהיה דווקא השקט
לגמד את צרכייך למולו
ולראות את צרכיו,
לתת לו את המקום להיות
כפי שחש, כפי שצריך.
זה נשמע פשוט אך דורש הרבה
וזו אומנות באופן מסויים
בטחון עצמי, נחישות ואמונה.
למדתי הרבה עם השנים
על תורת השקט ובנינו
מכל האסכולות, הסגנונות והגישות
זו בין ההכי קשוחות אך
אם מי שממולך ידע להעריך זאת
הרי שאחרי התקופה הזו
את זכית כי הראית לו
שאת מסוגלת להכיל את כל מה שבו
והקשר יתחזק ויבנה למחוזות אחרים
אם לא ידע להעריך זאת
ובכן זה כבר כתיבה לפעם אחרת.
זה די מנוגד כי הייתם חושבים
שמה קשה בשקט לעומת סשן
כזה או אחר או משימה
אך תאמינו לי שהשקט טומן בתוכו
מלא מטריגרים שצריכים לכבוש,
מלעבוד על האני, לסנן רעשים
בסופו של יום אני נבנית ממנו עבורי
לא תמיד באופן בו הצד השני חשב
אך זה חלק ממה שטמון בשקט.