"מה נשתנה"? להסכים להשתנות-אמש קראנו את ההגדה וה"מה נשתנה"? ואני שואל את עצמי מה מסתתר שם בשאלה התמימה? חג הפסח הוא חג ההתעוררות מתרדמת החורף לאביב, התעוררות לשאול מה אנו עושים?התעוררות האדם לשאול שאלות , מי אני ומה אני עושה עם חיי, מה אני עושה פה בעולם, ומה כל הסיפור הזה?
בסדר הפסח נותנים לילדים לשאול את השאלות כי ברבים מאיתנו הוקהו והוכו השאלות לאורך השנים, ע"י אקסיומות כמו"אל תחקור"- אל תשאל יותר מידי שאלות.
נחזור אלינו- למה נשתנה שלנו- איך מתחוללת ההשתנות? פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל להשתנות? פתאום קם עם בבוקר ומתחיל ללכת לארץ חדשה?
הפתאום הזה נובע מדיגדוג פנימי כמו באף לפני שמתעטשים, מין תחושה שמשהו ברגיל במציאות המוכרת הידועה אינו תואם לי עוד.
וזה מתחיל בשאלת שאלות - מה כאן? איך החיים שלי מתנהלים? מה עושה אותי מדוכדך/כת? מעוצבן/נת על הכביש, בבית, בעבודה?
לאן אני בעצם ממהר/ת? ומה חסר לי?
כל אחד/ת ותחילת ההשתנות שלו/ה תחושת היציאה מאי נוחות בתוך הקיים והמובן מאליו, תחושת אי ודאות, רצון להיחלץ מהתנועה האוטומטית המוכרת, לעמוד לרגע באיזו פסגה על ההר מול הנוף הנפרש, ולהשקיף על המציאות הפנימית שלי ולשאול? זהו ? זמה שאת/ה רוצה להמשיך לחיות בלופ שלו? ולהסתפק באמירה" זה מה יש"!?
אז הכוונה בלהסכים להשתנות- נראה לי שזה מה שניסה משה לעשות כשהעז לחלום ולהניע עם שלם לצאת מהעבדות הפיזית והרוחנית בה היה נתון לעבר הבלתי נודע, לעבר תודעה חדשה, וארץ חדשה.
אז מה נשתנה? אנחנו משתנים כל הזמן - מחפשים , לומדים, חוקרים, פותחים שדות תודעה חדשים, מגלים עולמות , תובנות , משנים תפיסות עמדות , תחושות רצונות, ותוך כך מגיעים לארץ חדשה שחיכתה לנו כל הזמן - שבים אל מקורנו המזוקק והטהור המאמין בעצמו , בסובביו וביכולתיו לשנות ולהשתנות, ליצור מציאות חדשה .
חג אביב שמח של התחדשות , לצאת מעצמנו אל המרחב, להודות על היש , ולחגוג את היש.