|
|
|
צייתנות נשית לא מגיעה מתוך עיוורון .. אלא מתוך מבט מפוכח של מעגל אנרגטי דו סיטרי של אור ואהבה.
נשית וצייתנית היא אישה בעלת עוצמה פנימית של הכלה , נתינה וקבלה!
להיות גבר שולט... זה לדעת לשמוע, לכבד, להבין, לייעץ .... ורק אחרי להוביל בבטחה!
רגע לפני שמדינתנו עוצרת מלכת,
רגע לפני שכל אחד/ת מאיתנו נכנס לחשבון נפש כזה או אחר,,
רגע לפני שנתפלל תפילה זכה , וחרישית,
רגע לפני שנאמר את תפילת " כל נדרי "
המשפט המתבקש לומר " ואהבת לרעך כמוך " !
מפורש בקבלה... לאהוב את הרוע שבנו, כמו שאנו אוהבים את הטוב.
להבין שהם חייבים להתקיים ביחד.
שכל אחד/ת ילמד מטעויות עברו... בכדי לא לחזור עליהם שוב!
ובעיקר שכל אחד/ת מאיתנו יבקש סליחה מעצמו/ה... לטוב ולרע!
ויסלח מתוך הבנה, ויאהב בדיוק כמו שהוא חולם שהאחרים יאהבו אותו/ה.
יום הכיפורים של לימוד, ותובנות..... גמר חתימה טובה!
עוד שנה הסתיימה לה, ושנה חדשה כבר עומדת בפתח- שנת תשע"ג!
ברקע מהדהדות תחזיות קודרות, לצד גזירות כלכליות שנופלות עלינו חדשות לבקרים, ואנו עומדים לעיתים חסרי אונים מול כל אלה, מנסים למצוא פיסת נחמה ולהיאחז בדברים הטובים, ולו הקטנים ביותר, שיותירו אותנו שפויים ויזכירו לנו מדוע בכל זאת אנחנו אוהבים את הארץ שלנו, את נופיה ומגוון אנשיה.
כולנו מקבלים מידי פעם תזכורת עד כמה מתנת החיים שבירה, לפעמים זו תזכורת כואבת , לפעמים בצורת נס, אבל תמיד מעירה ומאירה את הטוב שיש לנו!
שנדע להעריך ביומיום את אותם חלקים מופלאים מהם בנויים חיינו!
שגם בתוך הקצב המטורף הזה נזכור לעצור, להתבונן, להתפעם, ולהתרגש... לחייך לעוברים על פנינו, להקשיב, לשיר ולמלא את הלב בשמחה!
מה עוד לא נאמר על ארועי הדרבי שהיה בשבוע שעבר.... הכל נכון!
בושה וחרפה לאוהדים משער 5 , ושני השחקנים שביישו את סמל המועדון!
אבל הערב חייבים להמשיך למרות הכל... לבוא למבצר הירוק ולהצליף עם השוט האדום
1, 2, 3, 4 !!!!..... כן 4 הצלפות !!!...... ולכל האוהדים האדומים שהתנהגו בצורה מחפירה
בדרבי האחרון.... בושו לכם!!..... מקומכם לא איתנו!.... ולשני השחקנים שהורחקו גם אתם חייבים לעשות חשבון נפש ולבקש סליחה פומבית לפני שתחזרו לכר הדשא!!
ליום הכיפורים פנים רבות... ימי תשובה, הימים הנוראים, יום עינוי הנפש, יום גזר הדין, יום של חרטה,סליחה ותקווה.
כמו הטבע עצמו, כמו שלל צבעי החיים.... כך גם היופי ביהדות.
עירוב של טעמים, סגנונות, המקל והגזר, המר והמתוק.
מול מי אנו עומדים לבקש סליחה ומחילה? מול בורא עולם... או מול עצמנו?.....
לדעתי כל אחד/ת מול עצמו מחפש בפנימיות שלו איך יגשים טוב יותר את ניצוץ החיים האישי.
מביטים באומץ במראה ומבקשים סליחה מעצמנו.
ראיית הפגמים מצביעה על אומץ, אמונה בעצמנו, אמונהבאדם... רצון להשתפר, וגם תקווה לחיים טובים ושלמים יותר.
צום זה לא דיאטה... צום זה חלק מהמסורת היהודית, כדי להזכיר לנו להשתפר כאנשים יותר טובים,סולחים, מוחלים, ומקבלים את השונה, לא עושקים, לא מרמים, ולא מנצלים לרעה , וכו'
הקושי הוא בחיבור שבין חשבון הנפש האישי של כל אחד מאיתנו לבין הצום.
כולנו מורכבים במינונים שונים של צדיקים ורשעים.... לכן בלשון המקרא כולנו "בינוניים", ומכאן החשיבות לחשבון הנפש האישי של כל אחד/ת מאיתנו.
יום הכיפורים אינו מכפר על עבירות בין אדם לחברו ללא בקשת סליחה.
אז מה אנחנו בעצם רוצים? ... אחרי שהודנו לעצמנו במה אנו לא היינו בסדר "על החטא"
מבקשים בתפילת יום הכיפורים ...."סלח לנו,מחל לנו" .... מתרכזים בעיקר, והעיקר הוא העתיד, מעכשיו והלאה.
יום כיפור זה הזדמנות, הזדמנות שלא ניתן לה לעבור ללא שינוי אישי.
אסיים בציטוט של אחד משיריה של "לאה גולדברג"...."למדני אלוהי"
למדני אלוהי, ברך והתפלל,
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,
על החרות הזאת: ...לראות, לחוש, לנשום,
לדעת, לייחל, להיכשל,
למד את שפתותי ברכה ושיר הלל,
בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל,
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,
לבל יהיה יומי עלי הרגל.
צום קל וגמר חתימה טובה!!
דור ההמשך הוא סמל הניצחון !
חייבת להיות אמירה ברורה בעקבות השואה.
המסר חייב להתרחב מהמחשבה -- למעשה, לשגרת היום, יום.
הדגש הראשון -- הוא ההבנה שמוכרחים להיות חזקים !! -- חזקים פיזית, וחזקים נפשית !!
חייב לקום דור של אנשים בריאים וחזקים המאמין בצדקת דרכו, המבין מידי יום שרבים מנסים לכלותנו, ולכן הצורך להגן על עצמנו נמשך עד עצם היום הזה !!
דב אינדיג שנפל במלחמת יום כיפור ברמת הגולן, כתב לידידתו טליה בספר...
" מכתבים לטליה " .... " כשאני יושב בתוך הטנק אני רואה לנגד עיני את כל מיליוני אחיי
ואחיותי, שהריצו אותם/ן עירומים/ות אל בורות השחיטה ואל תאי הגזים.....
כשאנחנו דוהרים עם הטנקים ומסתערים ויורים, ויש רעש נורא של מנועים ופגזים מתפוצצים
אני צועק עם כל פגז שאני מכניס ללוע התותח : " דם יהודי אינו הפקר עוד " !
לצד החוזק הפיזי, לא פחות ואולי אף יותר, הכרחי שיהיה בנו חוזק נפשי.
לא ניתן לכל משבר או קושי לטשטש את עיננו.
יהודים נרדפו ונטבחו לאורך כל ההיסטוריה.
גם הקשיים שהיו בתחילת הקמת המדינה היו קשים פי כמה.
הלוואי שנבין ונפנים את מילותיה של "נעמי שמר ז"ל..
" סימן שעוד לא הגענו, והאופק עוד רחוק "
הבעייה שרבים מאיתנו חושבים שהגענו כבר למנוחה ולנחלה, ובעיתות משבר הם
מתייאשים ונשברים.
הדגש השני--- חינוך למוסר,לצדק, להיות אנשים טובים המחפשים ורודפים אחר עשיית טוב.
הדגש השלישי.... החיבור למורשת עמנו.... הבנה שמורשת עמנו היא מפוארת, מלאת שמחה וחוכמה.
כמובן שחשוב לשאול שאלות רבות על השואה, ועל נושאים נוספים, אך לא הגיוני למחוק בעקבות כך עבר מפואר של 3000 שנה של סיפורים ואגדות, משלים וחוכמות, המחנכים יחיד וחברה להיות יותר טובים.
ככל שחולפות השעות..... מתברר לכולנו מימדי האסון שהתרחש אמש על ארצנו...
סופו עדיין לא נראה באופק!
רציתי לשתף אותכם קצת מתחושותי אמש והיום.
ליבי זעק לשמיים כששמעתי אמש על אבדנה של " טופז אבן חן קליין ז"ל ".
הדרמתי היום לפנה"צ להלוויתה .
תחושות קשות, מראות קשים מנשוא חווינו בהלוויתך "טופז" ככן שמה [ אבן חן יקרה].
אביה ניצב בדימוס היה אחד מהטובים שבמפקדי משטרת ישראל.
היתה נשואה לבנו של ניצב בדימוס במשטרת ישראל.
מה עוד יש לומר ?..... הבטן מלאה , אבל לא כאן המקום!
אגיד רק במשפט אחד שמתמצת את הכל.... "שריפה של שמורת טבע לא נחשבת אצלנו לאסון, אבל בהשאלה מהמשפט הנורא ההוא, אתמול למדנו שבמקום שבו נשרפים עצים
שם נשרפים [ נשרפו] גם אנשים "!!!
הערב ובכל יתר ימי החנוכה הבאים הנר הנוסף שחייב להידלק בכל בית בישראל...
הוא הנר לעילוי נשמתם של מיטב בננו , ובנותינו שנישרפו באסון שאני קורא לו...
" כתובת האש היתה על הקיר "..... חג אורים עצוב ושמח בכפיפה אחת !!
ערכים ויושר אישי הם משהו שאנחנו כחברה עדיין מייחסים להם חשיבות !!
אמת המידה הנדרשת מכל אדם באשר הוא/ היא [ לא רק אנשי הציבור הבכירים שלנו ] היא לא רק שיהיו אלימים, מטרידים, ואנסים.... אלא שיהיו אנשים אמינים וישרי דרך !!
לפעמים נדמה שאין לקיץ קץ, והעייפות והלאות משתיקים את החיוניות..... דווקא אז אתה נדהם לראות פתאום איך מופיע משום מקום .. החצב.
אתה מביט בו בקנאה על יכולתו המוזרה להבקיע את קרום האדמה, ולהגיד ללא מילים
עיזבו את האוף והדיכדוך, ראו גם לקיץ יש קצה....
ואז אתה מרים עיניים לשמיים ורואה עננה קטנה לבנה ככף יד איש, שמבשרת- עוד מעט
יהיה קצת אחרת... ופתאום בבוקר רגיל וסתמי אתה מגלה בשמיים מחול שמיימי של חסידות
עקשניות המוצאות כוחות לנדוד בין יבשות רחוקות.
החצב, העננה, והחסידות מאותתים לכולנו .... שימרו על התקווה, הטוב ועל האמונה
שייתכן שאפשרי....
התפריט:
ירכיים צלויים ברוטב ברביקיו מעודן.
דג דניס ברוטב פיקנטי.
מבחר ממולאים במילוי בשרי+ צמחוני.
אורז חגיגי סתוי .
כרוב ניצנים ברוטב חרדל ושום.
סלט קולסלו צבעוני.
סלט אצבעות קולרבי, גזר, וארגולה בלימון וסלרי.
סלט עגבניות שרי, עלי רוקט, נבטים, וצנוברים קלויים ברוטב לימון.
חג שמח, ושנה טובה ומאושרת.
