לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

** שער ברנדנבורג.
הגענו לעבר "שער ברנדנבורג" רב העוצמה וגדול המימדים.
שער המלכים הקודמים של העיר, בניני פאר ענקיים עם מוסדות התרבות.
ושם ליד הספרייה הלאומית בכיכר בבל ,בנה האומן " מיכה אולמן" [ אמן ישראלי בינלאומי]
את המיצג שלו,לזכר שריפת הספרים היהודיים בשנת 1933.
המיצג בנוי מבור מרובע עמוק באדמה בתוכו מדפי ספרים לבנים וריקים, ועליו מכסה
זכוכית דרכו נשקפים השמים השותקים, והעננים האפורים- הם כעשן העולה השמימה....
אמא שלנו אומרת שהמושג המתאר את המיצג המיוחד הזה הוא "שלישט"- בתרגום
חופשי מגרמנית - "עוצמה מאופקת".
** " הרובע היהודי "
המשכנו ל" רובע היהודי"בו 8 חצרות ששוחזרו כל אחת באופן שונה.
ושם על מדרכות הרחוב ,משובצים שלטים זהובים קטנים ובהם שמות היהודים, מועד גרושם,ומועד שילוחם למחנות ההשמדה.
אנשים הולכים ברחוב ולא עוצרים לתהות על מה דורכים, אבל הלוחות הקטנים מנצנצים
ויש כאלה כמונו הרוכנים להביט מקרוב בשמות, וחוזרים אל שמות האנשים שחיו בעיר
וגורשו ממנה על לא עוול בכפם.
ובאותו אזור בשכנות למוסדות התרבות הגרמניים ,בניני העסקים, וליד הפארק העירוני
היפה "טיגרטן", נמצא " אתר הזיכרון ליהודי אירופה שנרצחו בשואה ".
**אתר הזיכרון ליהודי אירופה"
מיקום האתר מאוד משמעותי, וכן המצבות.
2711 מצבות אבן אפורה שהציב האדריכל "פיטר אייזמן" בין השנים [ 2005- 2003].
מצבות הבטון בגדלים שונים מאפשרות למבקר/ת להלך דרכם פנימה והחוצה
מכל צד אפשרי.
מרכז המידע הוא תת קרקעי, ובו ניתן למצוא מידע על קורבנות השואה.
אתר מאוד מרשים באבנים הגדולות, והשותקות שהן כמו שדה קברים אילמים בגדלים
שונים, ללא שמות, וללא פנים- רק אבנים.... ואתה חש " מה נורא המקום הזה"....
חזרנו למלון דרך ברלין החדשה- משרדי ממשלה, וארמון הקאנצלרית [ ראה"מ גרמניה]
איזה מרחב ואיזו עוצמת בינינים- הכל חדש, אבל הישן ממשיך גם הוא לבעבע כל הזמן
בגלל השכנות הקרובה כל כך זה לזה.
המשך המסע..... בפרק הבא... תודה.