לא סתם כתבתי את הפוסט הקודם " המציאות בעיניים "... כמה שעות לפני תחילתו של יום הכיפורים שהסתיים לפני כשעה.... וכעת מועדות פנינו לעבר חג האסיף [ חג סוכות].
לי יום הכיפורים לא היה יום רע, לא יום של עונש, פחד , או חרדה... נהפוך הוא.
החיים שלנו מלווים לעיתים בטראומות, חרדות, אנשים הרודפים אחרינו שרוצים למכור לנו משהו כזה או אחר.... לכולנו יש לפעמים משברים , ונפילות ... ולמי אין?
יום הכיפורים בא לעצור את המרוץ הזה, מין " יום מתנה" של הפסקת פעילות, זמן ייחודי
" לאפס את המונה", להתארגן לקראת החיים שלנו בצורה מסודרת... כדי שנוכל עם בואה של השנה החדשה... לפתוח באמת " דף חדש ".
המסר של יום הכפורים.... חג של הפרט, היכולת לעשות חשבון נפש עם עצמך.
המסר הוא שאין "פתאום"..פתאום האישה, או הגבר עזב/ה אותנו, פתאום אני בבית חולים,
או פתאום גיליתי שהשותף/ה רימה/תה אותי.
אם משהו קורה לנו פתאום... סימן שלא עשינו " חשבון נפש אמיתי".
שתהיה לכולנו שנה נפלאה.. מלאת שמחת חיים, רצון להוסיף לטעום, ולחוות.
המשך של חיים של טעם... עם טעימות של צוף האהבה...מכל המובנים.
נ.ב.... בפוסט הקודם צירפתי לינק לשיר מקסים שנקרא "זה הזמן לסלוח"....שווה צפייה.
לפני 15 שנים. 28 בספטמבר 2009 בשעה 17:16
