לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

הצפייה אמש בקלטת שבו נראה גלעד שליט לאחר 3 שנים+ .... הזכירה לי את אותו קרב מפורסם שהשתתפתי בו במלחמת לבנון הראשונה.
הייתי אז מפקד טנק צעיר שכמו רבים לא ידע לקראת מה הוא הולך לחוות בהמשך.....
זוכר את אותם קבוצת פקודות שנאמרה לנו לפני חציית הגבול... אחת מהן היתה ברורה וחדה
" והיה אם נפלת בשבי האוייב.. דע לך שלא מפקירים שבוי או פצוע "...אלו ששלחו אותך
מחוייבים להחזירך בכל דרך".
מי שיגיד לכם שחיילים לא מפחדים מיציאה למשימה [ מלחמה או פעילות מבצעית שוטפת]
טועה, ומטעה.
יצא הגורל שהשתתפתי בקרב מפורסם שנקרא " הקרב על סולטן יעקב"... לא אפרט כאן מה
היו הסיבות שהובילו את יחידת הטנקים שלי לאותו מתחם שטנקים סוריים סגרו עליו מכל הכיוונים האפשריים.
תוצאות הקרב הלילי היו קשות.... בעור שיננו נחלצנו מהמתחם בדימדומי בוקר.
כשעשינו התפקדות מספרי ברזל [ מושג צהלי]....וספירת מלאי של כלים [ טנקים]... התברר
בין היתר שישנם 4 נעדרים.
3 מהם עדיין בחזקת נעדרים עד עצם היום הזה.
הרביעי היה בחזקת נעדר 3 שנים עד ש... התגלה שהוא שבוי באחד מהמרתפים האפלים
בדמשק..... אותו שבוי מפורסם שהיה איתי בפלוגה ..... חזר הביתה לאחר 3 שנים +
לאחר שיחרורו נפגשנו.... ואז סיפר לי בקור רוח מצמרר את מה שעבר עליו.
לא אספר כאן את סיפורו האישי..... 1500 מחבלים שיחררנו תמורתו+ קיבלנו 3 גופות של חיילים נעדרים מקרב אחר שהיה בלבנון.
אמש ששוחחתי עם אותו שבוי מפורסם לאחר צפייה בקלטת.... אמר לי אותו איש שמדינה ששלחה את בניה למשימה תהיה אשר תהיה..." מחוייבת"!! , להשיב את בניה... ויהי מה!!
זו לא קלישאה.... זו מילה חד משמעית!!
לא אכנס כאן לדיון על מה שהיינו צריכים לעשות מייד אחרי חטיפת גלעד... ומה שיכולנו לעשות בהמשך... כעת המשימה האחת והיחידה היא להחזיר את גלעד הביתה.
תג המחיר שעלינו יהיה לשלם תמורת החזרתו של גלעד.... כבד מאוד.
צהל כבר הוכיח בעבר את גדולתו במשימות מיוחדות [ לא כולן פורסמו בתקשורת עד היום].
גם היום היה מוטב שפחות ידברו בתקשורת על איך, כמה, מדוע?.... בהקשר לפרשה .
כי גם הצד השני מאזין ללחץ השורר כאן .. יודע הכל... הכל חייב להיות כעת בחדרי חדרים
וטוב שכך... פחות פטפטת....חג סוכות שמח.